#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. מנין שאין אשה מתגרשת בכסף? 	"לאביי שאין סניגור נעשה קטיגור. לרבא דאמר קרא ""וכתב לה"" בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף. לרבי יוסי הגלילי דאמר קרא ""ספר כריתות"" ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה."	קידושין ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. מדוע אין לומדים: 1) שטר מכסף וביאה 2) ביאה מכסף ושטר<br>3) כסף משטר וביאה? 	"1) שכן הנאתן מרובה.<br>2) שכן קנינם מרובה.<br>3) שכן ישנם בע""כ וכסף באישות בע""כ לא מצאנו."	קידושין ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. האם ניתן לקדש או לגרש בקרקע? 	"כתבו התוס' (ד""ה שכן) שבקרקע מקדשים ולא מגרשים <sup>ח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  וכן דעת הרשב""א  (ב,א ד""ה והאי)  והר""ן  (שם ד""ה מיהו)  והביאו את דעת הרב בעל העיטור הסובר שהמקדש בקרקע אינה מקודשת שמקישים הויה ליציאה.</span>"	קידושין תוס' ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. מדוע לא דרשו מה הויה בביאה אף יציאתה בביאה? 	"תירצו התוס'(ד""ה מה) שלהתרחק ממנה הוא מגרשה ועוד משום שמצא בה ערות דבר רגיל לגרשה ואז יש לו לפרוש."	קידושין תוס' ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. האם להלכה אפשר לקדש בחופה? ובנתנה היא ואמר הוא באדם חשוב? 	"כתבו התוס' (ד""ה חופה) שחופה אינה קונה <sup>ט</sup>. דעת התוס' (ד""ה הא) שבנתנה היא ואמר הוא מקודשת באדם חשוב <sup>י</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  והרשב""א  (ד""ה אמר רבא)  הביא דברי הר""ח שכתב דספיקא הוי דהא פריק אביי כל מה דאקשו ליה. והרשב""א הביא כמה ראיות שאין הלכה כרב הונא וסיים אלא שיש לחוש לדברי ר""ח ז""ל שלא להתירה לשוק בלא גט. וכן כתב הר""ן  (לעיל ג,א ד""ה אבל)  והביא שהרמב""ן פירש בדעת הרי""ף כר""ח אך לו נראה שלרי""ף אינה קונה כלל.
<br>י.  כתב הרשב""א  (ד""ה אבל)  שכן היא גם דעת הראב""ד, אבל הרי""ף והרמב""ם כתבו דנתנה היא ואמר הוא אין כאן בית מיחוש ונראים דבריהם, דהא דאמרינן לקמן דבאדם חשוב מקודשת היינו דוקא בשחזר הוא ואמר לה התקדשי לי בהנאה זו שאני מקבל ממך מתנה זו, וכן פי' שם ר""ח ז""ל וא""כ הו""ל כנתן הוא ואמר הוא, אבל נתנה היא ממש ואמר הוא אינה מקודשת.</span>"	קידושין תוס' ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. מה הדין בנתן הוא ואמרה היא? 	"לא הוה קידושין ואב""א ספיקא היא וחיישינן מדרבנן. ופרש""י שאם בא אחר וקידשה צריכה גט משניהם <sup>יא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יא.  כתב הר""ן  (ד""ה והאי)  שהרב אלפסי ז""ל כתב בלשון הזה בהלכות ואם נתן הוא ואמרה היא חיישינן מדרבנן וצריכה גט ולא כתב ספיקא הוא ונראה שהוא סובר דכי אמרינן ספיקא הוא לאו דוקא, דמדינא פשיטא לן דלא הוו קידושי כיון דאמרה היא אלא שחכמים החמירו בדבר ועשאוהו כספק. והרמב""ם ז""ל כתב נתן הוא ואמרה היא ה""ז מקודשת מספק ולא הזכיר מדרבנן כלל אלא ככל ספק קידושין, ולפיכך אני מסתפק בכל ספק קידושין אי צריכה גט מדאורייתא או לא, דאפשר דמדאורייתא שריא משום דאיכא למימר העמד אשה על חזקתה אלא שמפני חומר ערוה אסרוה מדרבנן.</span>"	קידושין ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. לשמואל, אמר לאשה הרי את מקודשת או הריני אישך מה דינה ומדוע? 	"אינה מקודשת. בהרי את מקודשת כיון ששמואל סבר שידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים. ובהריני אישך כיון דכי יקח כתיב ולא שיקח עצמו לה. והתוס' (בד""ה הכא) כתבו ששמואל סובר שידים שאין מוכיחות הויין ידים אבל הרי את מקודשת ולא אמר לי לא משמע כלל דמקודשת לי קאמר דאדם עשוי לקדש אשה לחבירו וידים שאין מוכיחות כלל כי הני ודאי קאמר שמואל לא הויין ידים."	קידושין ה: ותוס'		
